מועצה מקומית קרית טבעון - עמוד הבית

דלג על בר עליון בראש הדף
בר עליון בראש הדף
08:15   22/2/2017
דלג על בר עליון אדום
בר עליון אדום
דלג על מבזקים וחדשות
מבזקים וחדשות

מבזקים וחדשות

תערוכה חדשה: דינה כהנא גלר / PASTICHE, BRICOLAGE

00:00

תערוכה חדשה: דינה כהנא גלר / PASTICHE, BRICOLAGE

00:00

זוגיות, רומנטיקה ומיניות מהסרטים

עשה אהבה ולא מלחמה- בצל מהפיכות ה- 60 וה- 7010:00

סרט: לשיר Sing

17:30

אודות קרית טבעון

About Kiryat Tivon - Wikipedia

 

 

קריית טבעון

 

קרית טבעון היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. הקריה נבנתה על שרשרת גבעות בגבול עמק יזרעאל ועמק זבולון, וממוקמת כ-15 ק"מ דרומית-מזרחית לחיפה ו-5 ק"מ מיקנעם עילית. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958. שם היישוב הוא חיבור של שמות היישובים קריית עמל וטבעון, אשר אוחדו לרשות אחת. כביש חיפה-נצרת (כביש 75) חוצה את קריית טבעון כאשר בצפונו נמצאת טבעון (לשעבר) ובדרומו קריית עמל, אלרואי וקריית חרושת (לשעבר). גבולות קריית טבעון: במערב – קיבוץ שער העמקים וכביש ג'למי-מגידו, בדרום – שדות העמק ומושב כפר יהושע, במזרח – קיבוץ אלונים והמושב שדה יעקב, בצפון – היישובים בסמת טבעון ונופית.

 

מפקד אוכלוסין 2008 

 

תולדות המקום

קריית טבעון סמוכה לאתר העתיקות של בית שערים שהיה אתר התיישבות יהודי חשוב בתקופת בית שני. ראשית קיומה של בית שערים, בתקופת המלוכה הישראלית. בתקופת המרד הגדול, בית-שערים הייתה העיר השנייה בגודלה אחרי ציפורי במחוז הגליל. יוספוס פלביוס מזכיר בכתביו את בית-שערים כאסם התבואות של ברניקי אחות המלך אגריפס השני.

השם "טבעון" נזכר החל מתקופת הבית השני. לאחר חורבן הבית, היה במקום כפר יהודי ובו בית-כנסת. מיקומם, כנראה בקרבת מוסד רמת-הדסה של היום. במאה ה-2, היה במקום מושב הסנהדרין ובה ישב רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. במאה השלישית והרביעית לספירה הוקם בבית-שערים בית קברות גדול בו נקברו עשירים מארץ ישראל ומחוצה לה. בתקופה הביזנטית נעשתה בית-שערים עיר מבוצרת. בחפירות שהחלו בשנת 1936 התגלו מערכות קברים, בסיליקה, בית-כנסת, ובית מלאכה לזכוכית.

בתקופת השלטון העות'מאני, הוקמו במקום היישובים שייך א-בריק (בשטח גבעות זייד) וחרתיה. אדמות אלו נרכשו על ידי קק"ל ובמקום התיישבו בשנת 1924 קבוצות של חסידים (נחלת יעקב, עבודת ישראל), אך לא הצליחו להאחז בקרקע, נטשו והקימו את כפר חסידים. משכשל נסיון ההתיישבות של קבוצות חסידים אלו, עלו על אדמות שייח אבריק בשנת 1926 אנשי "קבוצת הרועים" אשר הזמינו את אלכסנדר זייד ורעייתו ציפורה להצטרף אליהם. הקבוצה עסקה בכיבוש העבודה ושמירה במקום במסגרת אגודת השומרים. על הלחימה העיקשת וההתמדה להיאחז בקרקע, כתב אליעזר שמאלי את הרומן "אנשי בראשית". אלכסנדר זייד נרצח ב-10 ביולי 1938 על ידי ערביים מקומיים מן המארב, סמוך לקברות השומרים של היום.

ההתיישבות החדשה באזור החלה במחצית השנייה של שנות ה-30, כאשר נוסדו קריית-חרושת, אלרואי וקריית-עמל. כעשר שנים לאחר מכן, בשנת 1947, נוסדה טבעון. בשנת 1958 התאחדו היישובים קריית-עמל, אלרואי וטבעון ליחידה מוניציפלית אחת בשם קריית טבעון. קריית חרושת סופחה לקריית-טבעון בשנת 1979.

 

 
אורחות חיים

סגנון המגורים בקרית טבעון מהווה מעין פשרה בין ההתיישבות העובדת לבין סגנון חיים עירוני. חלק מתושבי הקריה הם עוזבי קיבוצים ומושבים. רבים מתושביה הינם בעלי השכלה אקדמאית. התושבים מגלים מעורבות רבה בנעשה ביישוב, פעילים בועדות המועצה, ובארגונים התנדבותיים רבים. ביישוב קיימת תודעה של עזרה הדדית והיחלצות לסיוע לפרט ולכלל. גודל היישוב מאפשר לתושביו להתכנס באירועים מיוחדים (כמו חגים לאומיים, עצרות זיכרון וכדומה) לציינם ולחגוג אותם יחדיו. חלק ניכר מהתושבים מכירים זה את זה היכרות רבת שנים, דבר היוצר תחושת קהילה חמה ואינטימית.

 

 

 

מקורות פרנסה

רוב התושבים בקרית טבעון מתפרנסים מעבודה מחוץ לישוב.

 

 

 

שכונות

- קריית עמל - נוסדה ביוזמתו של דב פטישי. פטישי חש את המצב החמור של

 

סמל היישוב:

מפת טבעון:

 

 

אוכלוסייה:

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לספטמבר 2009, יש בקריית טבעון 14,700 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.7%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2008, המועצה המקומית מדורגת 9 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ח (2008-2007) היה 65.5%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2007 היה 9,227 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,743 ש"ח).

קריית טבעון מתאפיינת בבניה נמוכה, חורשות עצים וגינון רב. סגנון זה מושך קבוצות אוכלוסייה חזקות ולכן יש מגמה לשמר אותו יחד עם פיתוח ובנייה של שכונות חדשות. כמו כן קיימת החלטת מועצה שלא לפתח תעשייה או מלאכה אשר יש בה מזהמי אוויר, מים או קרקע. היישוב היה חלוץ בתחום המיחזור עוד בשנות השמונים, עת שברוב יישובי ישראל לא הייתה תשתית לריבוי מיכלי-אשפה, הפרדת אשפה, מתקני מיחזור וכדומה. בכל בית ביישוב יש היום שני פחים - פסולת למחזור ולפסולת רטובה, הנאספים בימים שונים.

 

 

אקלים:

טמפרטורה שנתית ממוצעת: 19 מעלות, הלחות הממוצעת: 70%-65%. ממוצע ימי שרב בשנה: 20-40 יום כמות הגשם הממוצעת בשנה: 700 מ"מ.

חוסר התעסוקה באותם ימים, והגה את רעיון ההתיישבות במקום, על פיו, בנו התושבים בתיהם במו ידיהם, ולידם עיבדו שטחי חקלאות כמשק עזר, ובכך סייעו לפרנסתם. בתחום קריית עמל נמצא בית הקברות של אגודת השומרים.

טבעון כנזכר לעיל, נוסדה 10 שנים לאחר מכן בתוך חורש אלונים. הגורם המיישב היה חברת "קרת". המתיישבים בחלקם הגדול היו בעלי מקצועות חופשיים וזאת בניגוד לתושבי קריית-עמל אשר ברובם היו עובדי כפיים.

- אלרואי - מקור השם: דוד אלרואי שעמד בראש תנועה משיחית במאה ה-12. היישוב נוסד בשנת 1935 על ידי תושבים שבאו מחיפה, יוצאי קמישלי (כורדיסטן) שמרביתם עלו דרך סוריה ומקורם בקהילת נציבין שבטורקיה. ההרשאה להקים את היישוב כיישוב מיוחד ליוצאי כורדיסטן התקבלה לאחר מאבק שקיים "ארגון הכורדים בחיפה" מול המוסדות המיישבים. במסגרת המאבק, החליטו פעילי הארגון לעלות לירושלים ולקיים שביתת שבת במשרדי הקרן הקיימת לישראל. בעיצומה של השביתה הגיעו הדברים לכדי תגרת ידיים ואחדים מן השובתים נעצרו. הם הזעיקו לעזרתם את יוצאי כורדיסטן תושבי ירושלים, בני השכונות זיכרון יוסף ושערי רחמים (נחלאות) אשר עלו לבניין הקק"ל ודרשו בתוקף את שחרור העצורים. מנחם אוסישקין, יו"ר הקק"ל, התערב ופנה למשטרה בבקשה לקיים הליך שיפוט מהיר. כל העצורים נקנסו בסך חצי לירה (הקנס שולם על ידי המוסדות המיישבים) ושוחררו בו בלילה. מספר ימים לאחר מכן התקבלה הודעה מהקק"ל, כי הוחלט להקים יישוב ליהודים הכורדים אנשי חיפה באדמות חרתיה, סמוך לטבעון. בני היישוב בנו במו ידיהם צריפים למגוריהם, ועיבדו לידם חלקות אדמה כמשקי עזר. כמו כן, עסקו בגידול צאן ובקר ומשקי בית כגון גידול תרגולות וברווזים. עד מהרה נאלצו לחסל את גידולי הבקר, בשל חוסר נסיון וחוסר הדרכה חקלאית והחלו לעבוד מחוץ ליישוב. תושבים רבים עבדו בבית חרושת "נשר" הסמוך. כיום, אלרואי היא שכונה במועצה המקומית קריית טבעון. ליד השכונה נובע מעיין אלרואי.

- קריית חרושת - מקור השם: היישוב המקראי חרושת הגויים שלפי סברה שכן בסביבה זו. בקיץ 1920 התמקם על גבעת 'חרושת גויים' מחנה העבודה הכללי של גדוד העבודה לסלילת הכביש חיפה-ג'דה (לימים רמת ישי) ובסמוך לו התמקם גדוד שומריה שאף אנשיו עסקו בסלילת הכביש. קריית-חרושת נוסדה בשנת 1935 וסבלה קשות במאורעות 1936-39. בשנת 1938 נרצחו חמישה מתושביה בהתקפת ערביים מכפרי הסביבה. היישוב שהיה רשות מקומית קטנה, שמנתה כ-240 תושבים, לא התפתח כמתוכנן ולכן הוחלט במשרד הפנים, ביולי 1979, לספח את קריית-חרושת לקריית-טבעון. כיום מכילה קריית חרושת את רוב עתודות הקרקע לבניה של קריית טבעון. הבנייה הינה צמודת קרקע, ומורכבת בעיקר מבתים דו משפחתיים ופרויקט בנה ביתך רחב היקף.

עמוס כרמלי, קריית חרושת, "דבר", 18 ביולי 1969

 

 

 

מערכת החינוך

קרית טבעון מתאפיינת באיכות גבוהה של מערכות החינוך ברמותיה השונות. החינוך בטבעון מושתת על הקניית ערכים בצד רכישת ידע והשכלה תוך מתן דגש מיוחד לתלמידים מתקשים ומצטיינים.

בקריה 23 גני ילדים (טרום-חובה וגני חובה), 3 בתי ספר ממלכתיים, בי"ס אנטרופוסופי, בית ספר ממלכתי-דתי, מרכז למידה, חט"ב ובית ספר תיכון. רוב בני הנוער בטבעון פעילים מאוד בשעות אחה"צ במסגרות שונות: תנועות הנוער, אגודות ספורט, חוגים שונים, בית ספר למחול ולמוסיקה וכיו"ב. מסורת רבת שנים היא ביישוב שחלק ניכר מבני הנוער מתגייס ליחידות קרביות בצה"ל.

 

 

תרבות, ספורט ופנאי

קרית טבעון מציעה לתושביה מגוון עצום של פעילות פנאי ותרבות, לכל קבוצת גיל ולכל עניין. ביישוב חיים אומנים רבים אשר חלקם עוסקים בהדרכת חוגים שונים ביישוב. תושבים רבים עוסקים בספורט לסוגיו: מהליכה ורכיבה על אופניים דרך שחיה וכדור-מים ועד לכדורגל וגלגלי ענק.

כמו כן, קיים ביישוב קולנוע, מרכז תרבות העוסק בהנצחה ומורשת, מכללה לגימלאים, רשת מתנ"סים, עמותת סיוע ותמיכה בקשישים, אגודות ומועדונים לנשים ולגברים, קונסרבטוריון למוזיקה, בית ספר למחול, חוגי תיאטרון וכדומה, הופעות אומנים שונים, חוגי טבע, טיולים, ניווט ועוד ועוד. תנועת הצופים העבריים ותנועת הנוער העובד והלומד הנוער העובד והלומד הן תנועות הנוער הגדולות ביותר בקריית טבעון, ובהם חברים למעלה מ- 350 בני נוער בהתאמה. בשאר התנועות (חילוניות ודתיות) חברים עוד כ-100 בני נוער - אחוז בני הנוער הפעילים בתנועות נוער הוא גבוה מאוד באופן יחסי.

צומח:

שטח הגבעות מכוסה בשטחים נרחבים של יער אלון התבור, עצי לבנה רפואי, כליל החורש, אלה ארץ ישראלית ושיחים שונים.

 

 

ישוב בסגנון כפרי:

כ- 75% מתושבי קרית טבעון מתגוררים בבתים צמודי קרקע והיתרה בשלוש שכונות של מבני דירות - בני 3 קומות כ"א. הבניה בטבעון משלבת בתוכה את החורש הטבעי ולפיכך היא טובלת בעשרות גוונים של ירוק והבתים נחבאים בינות העצים.

 

נתונים סוציאלים דמוגרפים נוספים

 

 

 

ערים תאומות:

שתי ערים תאומות לקרית טבעון: בראונשוויג - בגרמניה וקומפיין - בצרפת. עם בראונשוויג נכרתה הברית בשנת 1986 ועם קומפיין בשנת 1988. קשרי האחווה והידידות שהתפתחו במשך שנים אלה הניבו פעילויות תרבות רבות ומגוונות, ביקורים הדדיים של משלחות נוער בתחומי הספורט, המוזיקה והמחול, הזמנת אומנים להשתתף בתערוכות וכן ביקורים הדדיים של משלחות מבוגרים.

לצד העירייה, פועלת בבראונשוויג, בחריצות רבה, האגודה לידידות גרמניה ישראל. אגודה זו תומכת בישראל, מארגנת טיולים ארצה ועושה למענה פעילויות הסברה שונות בכל הזדמנות.

לצד קומפיין פועלת עמותת הידידים קומפיין-טבעון שחבריה ברובם יהודים חמים. שיתוף הפעולה בין הערים מתבטא בביקורים הדדיים, בחילופי משלחות ייצוגיות של מקהלות ותזמורות נוער ומבוגרים, בהזמנת אומנים להשתתף בתערוכות. וכן, בסדנאות שונות כמו: בישול צרפתי.

 

 

שכנים:

בגבעות הסמוכות לקרית טבעון מצפון וממערב חיו כל השנים מספר חמולות בדואיות, אשר התפתחו ברבות השנים לשלושה ריכוזי אוכלוסין: בסמת טבעון, ערב זבידאת וחילף. כיום חיים שלושת הישובים בהנהגת המועצה המקומית בסמת טבעון ולהם תוכנית מתאר משותפת. בין התושבים הבדואים ובין תושבי קרית טבעון מתקיימים יחסי שכנות טובה, המתבטאים בחברויות אישיות, יחסי מסחר ושיתוף פעולה בין בתי הספר והמועצות של שני היישובים.

 

נופים ואתרים

ראשי מועצה בעבר

יקירי הקריה

שנים של סיפורים

נגישות באינטרנט דלג על בר תחתון
בר תחתון
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד