מועצה מקומית קרית טבעון - עמוד הבית

דלג על בר עליון בראש הדף
בר עליון בראש הדף
12:45   21/9/2018
דלג על בר עליון אדום
בר עליון אדום

פרוטוקול ישיבת מליאה מס' 1 מיום 14.1.18

8/02/2018

פרוטוקול ישיבת מליאה מס' 1 מיום 14.1.18

משתתפים:

דוד אריאלי – ראש המועצה
אייל פרדיס
צביקה אקרמן
שחר דבי
שחר לשם
דוד חורש
חן וייסמן
חנן זיסו
יהודה אסור
שמוליק שמחון
נאוה סבר
שרה גרינצוייג
דודו מסיקה

נוכחים:

יאיר אודם – מנכ"ל המועצה
סיון לוי – גזברית המועצה
אד' מריוס ראפ – מהנדס המועצה
יגאל הראל – מבקר המועצה
עו"ד עודד רומאנו – היועץ המשפטי
רשמה את הפרוטוקול ענת עוז – המחלקה לחינוך

 

על סדר היום:

  1. שאילתות.
  2. הצעות לסדר.
  3. פשרה מוצעת בעניין רות מגן.
  4. השבת מבנה בחלקה 8 בגוש 10478 לרמ"י.
  5. אישור הקמת המשך רחוב לילך בהליך של חיוב בעלים.
  6. אישור תב"רים.
  7. אישור בקשה להקמת וועדת חקירה להרחבת תחום שיפוטה של המועצה המקומית קריית טבעון אל שטח כפר תקווה, חלק מהגן הלאומי בית שערים, יער לנדאו והשטח הכלוא בין כביש 722 לתוואי רכבת העמק.
  8. אישור עבודה נוספת.
     
    הישיבה נפתחה בשעה 19:00 .


אייל פרדיס:
ערב טוב לכולם, ישיבת חודש ינואר. בשם כולנו אני רוצה לומר לצביקה, השתתפותנו הכנה וחיבוק ענק בצערך. ראש המועצה יצטרף בהמשך לישיבה.

1. שאילתות:

1.1 שרה גרינצוייג:
בתקציבי 2017 ו- 2018 מופיעים שני סעיפים:
1828940820 – נוער וקהילה
1879000980 – איכות הסביבה
ברצוני לדעת:
• מי בעל הסמכות לאשר הוצאות מתוך כל אחד משני הסעיפים?
• מה היו ההוצאות בסעיפי התקציב הנדונים בשנת 2017?

מנכ"ל המועצה:

  1. ראש המועצה מאשר את בקשת התקצוב, לאחר ששקל את הבקשה על סמך חוות הדעת המקצועית שקבל מהמנהל  האחראי לסעיף התקציבי.
  2. נוער וקהילה – הוצאות בגין פעילויות נוער הכוללות מופע קיץ, תוכנית איג"י למעורבות חברתית, מתנות למתגייסים וכד'.
    איכות סביבה -  הסעיף מורכב מהוצאות בגין מימון המאבק בהקמת שדה התעופה וכן פעילויות הסברה בגנים לטובת נושא איכות הסביבה. יש לציין כי ספרי הנהח"ש  לשנת 2017 אינם סגורים עדיין ויתכן שלא כל ההוצאות נרשמו.

שרה גרינצוייג:
אפשר לקבל את הפירוט?

מנכ"ל המועצה:
כן.

1.2 יהודה אסור:
אבקש מראש המועצה להשיב האם מי מעובדי המועצה עבר הכשרה והסמכה בנושא הנגשת מבנים? האם החוק מחייב רשות להחזיק עובד מעובדיה עם הכשרה והסמכה הנ"ל? או שהחוק מסתפק בייעוץ חיצוני לרשות ע"פ צורך?הנגשה

מהנדס המועצה:
אנטולי מדווינסקי , מנהל פרוייקטים אצלנו. הוא עבר קורס בהנגשה. מי שיכול לתת חוות דעת בנושא הנגשה הוא מורשה נגישות, אנטולי הוא לא מורשה נגישות. בפרוייקטים אנחנו עובדים רק עם מורשי הנגשה מתוך הרשימה של משרד המשפטים. אנטולי מרכז את כל החומר ומלווה את ההליכים .

2. הצעות לסדר:

2.1 נאוה סבר:
מכלי הדלק של חברת תש"ן באלרואי גורמים לזיהום מתמשך, ובמקרה של שרפה או פיצוץ מסכנים חיי אדם בשכונות ובמוסדות החינך הסמוכים: אלרואי, קרית חרושת, קרית עמל, מכללת אורנים, בתי הספר היסודי והתיכון שקד, ומוסד כפר תקוה.
השרפה שהתרחשה לפני כשנה במכל דלק  בבתי הזקוק במפרץ חיפה המחישה את התרחישים לסכון חיי אדם שהוצגו בסקרי הסיכונים שהוכנו בעבר לחוות המכלים באלרואי.
בשנה האחרונה התרחשו מספר ארועים של זיהום קרקע ומי תהום כתוצאה מדליפות דלק מהמכלים. בעקבות כל אחד מהארועים הללו הורה המשרד להגנת הסביבה למועצה המקומית טבעון להוסיף תנאים מחמירים ברשיון העסק שהיא מוציאה לחברת תש"ן באלרואי. 
ב 3.1.18 ארעה תקלה באחד ממכלי הדלק באלרואי וכתוצאה מכך דלף דלק מהמכל. במקביל זוהמו מי הקישון בכמות גדולה של דלק שמקורו ככל הנראה במכלי הדלק באלרואי.
באתר המועצה דווח: " 3/1/18, המועצה בודקת את אירוע הדליפה  בחוות מכלי הדלק בתש"ן. במהלך היממה האחרונה התגלה כשל טכני בנקז של אחד ממכלי הדלק בחוות המכלים בתש"ן אשר באלרואי. כתוצאה מכך דלפה אל מחוץ למכל כמות דלק ששיעורה נבדק כעת."
במקביל, דווח באתר רשות נחל קישון : "ממונה הפיקוח ברשות נחל הקישון, אלון בן מאיר, זיהה היום (3.1.2018) בשעות הבוקר, פלומת דלק הצפה על פני המים בנחל קישון באזור בז"ן בחיפה. בעקבות כך, ערך סיור על מנת להתחקות אחר מקור הזיהום ומידת התפשטותו בנחל, כאשר פלומת הדלקת נצפתה לאורך נחל קישון מאזור קריית חרושת בקריית טבעון ועד אזור גשר ההסתדרות בחיפה. שרידי דלק נמצאו במוצא הניקוז של חוות מכלי הדלק בקריית חרושת. ממונה הפיקוח ברשות נחל הקישון דגם את המים היוצאים מפתח הניקוז של חוות המכלים".
הצעה לסדר:
ראש המועצה יפעל בהתאם לסמכות המוקנת לו על פי חוק ויורה על סגירת חוות מכלי הדלק של חברת תש"ן באלרואי, בשל אי עמידה בתנאי רשיון העסק.

נאוה סבר:
באתר המועצה היה כתוב, ציטוט לא מדוייק, שלא נמצא קשר בין הדליפה לזיהום על פי תשובה  שנתקבלה מהמשרד להגנת הסביבה. אני פניתי למשרד להגנת הסביבה והתשובה לא תואמת למה שפורסם באתר. התשובה היא שעדיין אין תוצאות לבדיקות.

היועץ המשפטי:
אני קיימתי פגישה עם ראש המועצה בנושא והוא שאל מה האפשרויות שפתוחות לפניו חוקית. הכיוון היחיד הוא דרך הנושא של רשיון העסק. הוא לא עשה את זה כי הוא מחכה לדו"ח של המשרד להגנת הסביבה כדי לראות באמת את ההוכחה שזה מהם.

נאוה סבר:
כלומר, במידה ויימצא קשר ואכן יוכח שהזיהום מקורו בחוות המכלים, כלומר, החווה איננה עומדת ברשיון העסק, האם ראש המועצה יורה על סגירת החווה?

מהנדס המועצה:
לכל רשיון עסק יש מספר גורמים מאשרים. אני גם גורם מאשר בנושא הסטוטורי. הנקודה הספציפית הזו שמורה למשרד להגנת הסביבה. היה והמסמך אומר שהיה כאן כשל, נדרש להבין האם הכשל נגמר? כמובן שיהיה המשך. אם הכשל נקודתי ונגמר, ההתייחסות תהיה שונה.

היועץ המשפטי:
יש כל מיני אפשרויות שעומדות על הפרק כמו צו הפסקה מינהלי שתקף ל-30 יום או שלילת רשיון העסק.

נאוה סבר:
תקלות מתרחשות פעם אחר פעם ואפשר, בין היתר, להפעיל את עקרון המזהם - משלם. הוכח כבר שהחווה מזהמת, באופן תדיר, ולכן נדרש להפעיל את עקרון המזהם - משלם ובהחלט לדרוש תשלום מהחווה על כל האירועים האלו.

חן וייסמן:
זה מתחבר לי לדברים אחרים שקורים ביישוב כמו שפיכת המים של הבריכה. נאמר שנפעל בנושא והשנה קרה בדיוק את אותו דבר. צריך לעבור מהגישה הפאסיבית שלנו ולהיות יותר אקטיביים בפעולות שלנו במקרים כאלה.

אייל פרדיס:
שוחחתי עם ראש המועצה והוא מחכה לדו"ח של המשרד לאיכות הסביבה. הוא כל יום מדבר איתם. במידה ויימצא כשל יהיה שימוע ובשימוע הוא לא פוסל כל אפשרות.

נאוה סבר:
אז נצביע. ההצעה לסדר שלי אומרת שאם יש קשר בין הזיהום לחוות המכלים, יחל בהליך של סגירת החווה.

שרה גרינצוייג:
כששאלו את תש"ן, הם אמרו שהייתה בעיה באחד המגופים. האם הם הודיעו על התקלה הזו למישהו?

נאוה סבר:
לפי הדיווח שהתקבל ופורסם ואני ביררתי את זה עם גורם ראשון, מי שגילה את הזיהום היה הפקח של רשות הנחל. הוא גילה זיהום והלך בעקבות הזיהום והגיע עד פתח הניקוז של חוות המכלים. באופן לא רשמי, תושבים שהיו במקום הבחינו בנוזל צף על פני המים בתעלת הניקוז שמגיעה מהחווה לנחל. ככל הנראה, מקור הזיהום הוא בחוות המכלים ואם יתברר שאכן היה כשל , הדרישה היא לתהליך שיחל בשימוע וימשיך בסגירת המכלים.

היועץ המשפטי:
ההצעה שלך במובנים מסויימים משמשת כלי בידי תש"ן לטעון שמשפטית ראש המועצה מוטה מראש לכן אני מציע שההצעה תהיה שראש המועצה ישקול בחיוב הליך שאולי בסופו יהיה שלילת רשיון של החווה או הפסקת פעילות.

נאוה סבר:
הגיע הזמן שנפסיק לגלות פה רפיסות ונגיד דברים ברורים: אם יש פה מקרה של אי עמידה ברשיון עסק, אפשר לסגור את החווה, בצו מינהלי ל- 30 יום ולאחר מכן להתחיל בשימוע.

מתקיימת הצבעה:
בעד {7}- שמוליק שמחון, חנן זיסו, נאוה סבר, שרה גרינצוייג, דודו מסיקה, יהדה אסור, חן וייסמן.
נמנעים {5} – אייל פרדיס, שחר דבי, שחר לשם, צביקה אקרמן, דוד חורש.

2.2 יהודה אסור:
בתאריך 24.12.17 הבחינו תושבים ערניים שגרים בסמוך למיכלי הדלק באלרואי בכעשר כבאיות בשטח חוות המיכלים. מאחר והארוע היה חריג התושבים נתקפו פחד. בדיעבד ולאחר דקות ארוכות של בהלה וחוסר בהירות התברר ואושר שמדובר בתרגיל יזום ומתוכנן שדימה טיפול במיכל מתלקח כדוגמת אירוע בז"ן.
כוחות הבטחון צה"ל והמשטרה נוהגים מעת לעת להתריע לציבור הרחב על קיום תרגיל כזה או אחר ועל המשמעויות הנגזרות להשפעה על האזרח בחיי היום יום.
המועצה המקומית חייבת לדרוש תיאום מלא לאירועים חריגים מגופים הנמצאים בתחומי הרשות וגם לאלה הגובלים עם הרשות ולהם השפעה על תושבי קרית טבעון. המועצה המקומית חייבת מבעוד מועד ליידע את ציבור התושבים על אירוע חריג מתוכנן, מיקומו והיקפו (ממתי ועד מתי). הפרסום יכול להיות דרך אתר המועצה, עיתונות, קבוצות ווטסאפ הורים במוסדות החינוך וכדומה.
באם קיים נוהל, צריך ורצוי היה לבדוק מדוע לא התנהלו על פיו ולא ידעו את הציבור?
הצעת הצבעה:
1. כתיבת נוהל סדור לידיעת הציבור לאירוע חריג.
2. הגדרת בעל תפקיד שבאחריותו הפעלת הנוהל.
3. ביצוע מודל (תרגול) לנוהל.
התושבים סומכים עלינו, מחובתינו לדאוג לביטחונם בתחום סמכויותינו

אלי זיו:
התרגיל היה ביום ראשון, נודע לי עליו ביום חמישי שלפני. היה פרסום באתר של המועצה.

אייל פרדיס:
אני מקבל את ההערה של יהודה. אפשר היה לשים פלקטים והודעות. בן אדם מגיע הביתה ורואה עשר כבאיות, זה מעורר בהלה. אם זה תרגול סמוי אז לא נדרש פרסום אבל אם זה תרגיל פומבי אני חושב שכדאי לחשוב על איזה נוהל של יידוע.

יהודה אסור:
המינימום זה לשים ליד הכביש שלט שמתבצע תרגיל. אם קיים נוהל, צריך ורצוי לבדוק מדוע לא התנהלו על פיו ולא יידעו את הציבור. השאלה היא האם הנוהל מתייחס ליידוע את הציבור או שהוא פנימי למועצה.

שמוליק שמחון:
אין נוהל במועצה אבל יש דרך ליידע את הציבור, אפשר דרך אסמסים.

יהודה אסור:
עודד, בישיבה הקודמת העלתי הצעה לסדר ואילנה טענה שאין לדון בה משום שזו התערבות בהתנהלות המועצה. אני העלתי היום הצעה לסדר שאני לא רואה מה ההבדלים ביניהן. אני רוצה להקריא את סעיף 146 לצו המועצות המקומיות: "המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, ובכלל זה יהיו לה סמכויות אלה:
(1)  לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון;
(2)  לדאוג לפיתוח תחום המועצה, לשיפורו ולקידום עניניהם הכלכליים,  
      הסוציאליים, החברתיים והתרבותיים של תושביו או של כל חלק מהם;
(3)  לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי;
(4)  להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות;"
 בהצעה הקודמת, טעות שלי, השתמשתי בשם של חברה וזה נשמע כאילו אני מקדם איזושהי חברה. הצעת ההצבעה היתה להזמין לשולחן פה נציגים של חברה שהגורמים המקצועיים יבחרו, שתסביר לנו מה הכלי שאני הצעתי להביא על מנת לייעל את תוכנת המועצה ולאחר מכן יתקיים דיון.
בהמשך לסעיף 146 יש פסיקה של בית משפט: "אני דוחה את קביעת בית המשפט קמא קבע כי סעיף 146 לצו המועצות המקומיות מפרט את סמכויות המועצה, ולא את סמכויות חברי המועצה כיחידים, וכי אין בו סמכות המקנה לחבר המועצה אפשרות לבדוק את העובדות. בצדק הניח בית המשפט קמא, שהמועצה מוסמכת לבדוק את העובדות שישמשו בסיס לפעולתה. על פי סעיף 146(1) לצו המועצות המקומיות, המועצה מוסמכת "לקיים סדר ושלטון תקין", בעוד כל חבר מועצה מתחייב באופן אישי מכוח הוראת סעיף 35ג' לפקודת המועצות המקומיות "למלא באמונה את שליחותו במועצה". המועצה מורכבת מהפרטים המרכיבים אותה, וכך היא מממשת את סמכותה. השליחות של חברי המועצה, כל אחד ואחד לחוד, היא חובה למלא באמונה את תפקידם במועצה, שהיא "לקיים סדר ושלטון תקין". ההפרדה בין המועצה המופשטת, שלה סמכויות פעולה, לבין יחידי המועצה, שלהם נטען שאין את סמכויות המועצה, היא מלאכותית ופוגעת בחובתם למלא באמונה את שליחותם. כשם שהמועצה מוסמכת, כך מוסמך כל אחד מחבריה, לפעול לקיום סדר ושלטון תקין. צירוף כל הפעולות של חברי המועצה הוא פעולת המועצה. המשך הפעולה של חבר המועצה מנותב להגשת בקשה לזימון ישיבה ובהצעה לסדר, אך אם לפני זימון הישיבה בירר את העובדות שאותן הוא עומד להעלות בפני המועצה, פעל במסגרת תפקידו השלטוני. כך פעל המערער, במסגרת תפקידו השלטוני".

היועץ המשפטי:
פסק הדין שהקראת לא רלוונטי בכלל. הוא רלוונטי לחבר מועצה שעושה פעולות חקירה כאלה ואחרות.

אייל פרדיס:
אם ההצעה שלך היתה נוגעת בתפיסה חדשה, בטכנולוגיה חדשה באופן כללי, אבל כולנו יודעים שלא במתכוון ובתום לב לחלוטין העלית דוגמא ספציפית וכך למעשה זה הרס את כל הדיון המהותי בטכנולוגיה. זכותך המלאה לבוא לפה כחבר מועצה ולהגיד למועצה להחליט שהנהלת המועצה תבחן את הטכנולוגיה הזו והזו ותגבש לגביה מסקנות אבל מרגע ששורבב פה שם, זה סרס את כל העניין.

מתקיימת הצבעה:
אושר פה אחד.

3. פשרה מוצעת בעניין רות מגן

היועץ המשפטי:
לפני כשלוש שנים עלה כאן לשולחן המליאה נושא של הצבעה להחזיר את הזכויות שיש למועצה מכח הפקעה לרמ"י בנכס של רות מגן. ההצבעה לא עברה. בין היתר עלו טענות על יחסי המועצה עם הגברת רות מגן. היא פנתה לנציב תלונות הציבור בתלונות שונות והוא המליץ על הליך של גישור. רות ביקשה מאות אלפי שקלים כפיצוי כדי שירכשו את זכויותיה חזרה. ניגשנו להליך של גישור ובמהלכו סוכמו כמה עקרונות, עליהן הגברת רות מגן כבר חתמה. הסברנו שהזכויות שהיו לנו בנכס אבדו לאור שינוי התב"ע בנכס. הפקענו את הנכס לצרכים ציבוריים והעברנו תוכנית שמשנה את ייעוד הנכס מייעוד ציבורי לשטח מסחרי. הנסיבות האלה מחייבות על פי הפסיקה להחזיר את הנכס לרמ"י. הוא הופקע מכוח זה שזה שטח ציבורי. העקרונות שסוכמו עם הגב' רות מגן הם:1. היא לא שילמה הרבה מאוד שנים, הסתירה הכנסות ועשתה דברים לא ראויים בנכס. בית המשפט קבע שהיא הפרה את החוזה באופן שמצדיק סילוקה מהנכס. על אף ההפרה בית המשפט קבע, לפנים משורת הדין, שאם היא תשלם 40,000 ₪, היא תוכל להמשיך לאחוז בנכס. העיקרון הראשון הוא שאת ה- 40,000 ₪ היא מקבלת בחזרה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום ששילמה אותם. 2. בזמנו היא שילמה סכום של $15,000 עבור דמי המפתח לנכס. מסתבר שהיום היא מאבדת את הזכויות ולכן אנחנו הסכמנו להחזיר לה 65% מהסכום ששילמה. 3. זמן קצר לאחר פסק הדין הקודם, נמנע ממנה להשכיר עוד את הנכס בשכירות משנה. אותם סכומים לא רבים שהיא שילמה כדמי שכירות או ארנונה על הנכס הזה, הסכמנו להחזיר. הסכום הכולל מגיע ל- 61,000 ₪. ההסכם הוא ראוי ונכון ולכן תמכתי בו.

שמוליק שמחון:
אני רוצה להודות בשמי ובשם רות מגן לשני חברים – חן וייסמן ושחר לשם ולחברי האופוזיציה שבזכותם האישה הזו מקבלת את הפיצוי שמגיע לה. לולא הצבעתם, האישה הזו היתה מאבדת את כל מה שהיה מגיע לה. מבקר המדינה בדק את התיק וראה שנעשה פה אי צדק. אני ליוויתי אותה ופניתי לראש המועצה ואמרתי לו שהיא מוכנה לפשרה ושישלם לה איזשהו סכום של כסף והיא תשחרר את הנכס. בסופו של דבר זה הגיע לנציבות המדינה שבדקה וגילתה שמגיע לה את הסכומים בחזרה. אני מברך על כך שבסופו של דבר יש הסכם.

מתקיימת הצבעה לגבי אישור הסכם הפשרה:
אושר פה אחד.

 

4. השבת מבנה בחלקה 8 בגוש 10478 לרמ"י

 

 

מתקיימת הצבעה:
אושר פה אחד.

 

5. אישור הקמת המשך רחוב לילך בהליך של חיוב בעלים.

מהנדס המועצה:
בקרית טבעון חוק עזר לסלילת כבישים אומר שמשלמיים על פי רוחב החזית של המגרש באופן יחסי. תושבי רחוב הלילך ביקשו שנפתח להם את ההמשך הסטוטורי הבלתי סלול של רחוב הלילך. אמרנו שנעשה את זה שלב שלב כדי שהסכום לא יהיה גדול, הם הסכימו לכך ובעצם כרגע, מה שנקבע איתם זה שאנחנו הולכים על שלב התכנון. פנינו בהצעות מחיר למספר מתכננים בכל הדיסציפלינות. קיבלנו הצעות מחיר והגענו לסך עלות של תכנון. שלחנו את החומר לבעלי המגרשים וביקשנו מהם שיאשרו לנו יציאה לתהליך קודם כל בנושא התכנון.
מתוך מחשבה שאחרי התכנון, יהיה לנו תקציב ועלויות לביצוע  ואז זה יהיה להחלטתם. ירצו, נמשיך ואז נחזור לשולחן הזה לאשר את השלב הבא. לא ירצו, לא נמשיך.
יש שם ארבעה בעלי זכויות. הראשון עשה את הכביש מולו. מתוך השלושה האחרים, שניים חתמו ועוד אחד עדיין לא חתם למרות שהוא מודע לזה, יש שם עניינים של ירושה. אנחנו מבקשים את אישורכם להליך. האפשרות לבצע את הפרויקט נתונה בידי המועצה וחיוב התושבים לשלם.

מתקיימת הצבעה:
בעד  { 11} – אייל פרדיס, שחר דבי, שחר לשם, צביקה אקרמן, דוד חורש, שמוליק שמחון, חנן זיסו, נאוה סבר, שרה גרינצוייג, דודו מסיקה, חן וייסמן.
נמנע {1}- יהודה אסור.

יהודה אסור:
אם יש חתימות אני בעד, אני רוצה לראות את החתימות.

6. אישור תב"רים

תב"ר חדש:

6.1 תב"ר 1020:

מספר תב"ר - 1020

שם התב"ר  - נזקי שריפה במעבדת המחשבים בבי"ס אורט 

היקף תב"ר נוכחי - 300 אלף

השתתפות מועצה  - 30 אלף

השתתפות חברת הביטוח - 270 אלף

הערות- שיקום מבנה מותנה באישור חברת הביטוח.

גזברית המועצה:
נזקי שריפה במעבדת המחשבים בבי"ס אורט בחטיבה העליונה. ההוצאות הן עבור שיקום המבנה כתוצאה מנזקי השריפה.

 

יהודה אסור:
מי בעלי הפוליסה של הביטוח?

גזברית המועצה:
יש שני בעלי פוליסה. מבחינת המבנה, זה המבנה של המועצה. המועצה מבטחת את המבנה. מבחינת הרכוש- מחשבים, ריהוט וכו' זה באחריות אורט.

מתקיימת הצבעה:
אושר פה אחד.

תב"רים להגדלה:

6.2 תב"ר 979:

מספר תב"ר - 979

שם התב"ר - הנגשות

היקף תב"ר נוכחי - 460 אלף

הגדלה מבוקשת - 100 אלף

היקף תב"ר לאחר הגדלה - 560 אלף

השתתפות מועצה בהגדלה - 100 אלף

השתתפות משרדי ממשלה - אין

גזברית המועצה:
תב"ר קיים שאנחנו מבקשים להגדיל ב- 100,000 ₪ לטובת הנגשת גן המייסדים.

שרה גרינצוייג:
האם יצאנו לתכנון בנוגע למרכז?

מהנדס המועצה:
הסיטואציה שם היא שונה לחלוטין. השטח שם רובו ככולו הוא לא שטח של המועצה. הוא שטח פרטי. אנחנו נעשה כנס תוך 60 יום של כל בעלי העסקים ונצטרך לעבוד באופן משותף.

מתקיימת הצבעה:
אושר פה אחד.

ראש המועצה מצטרף לישיבה.

6.3 תב"ר 950:

מספר תב"ר  - 950

שם התב"ר - כביש גישה בי"ס שקד 

היקף תב"ר נוכחי - 3,498,000 

הגדלה מבוקשת - 430 אלף

היקף תב"ר לאחר הגדלה - 3,928,000 

השתתפות מועצה בהגדלה 129,000 

השתתפות משרדי ממשלה - 301 אלף

גזברית המועצה:
אנחנו מבקשים להגדיל את תב"ר 950 ב- 430,000 ₪.

מהנדס המועצה:
התקציב עלה בעיקר בגלל טעות מדידה והוספת תאורה.

מתקיימת הצבעה:
אושר פה אחד.

ראש המועצה:
מתנצל שאיחרתי. הייתי בישיבה מאוד חשובה, שעלתה לדעתי מאוד יפה,  לרתום ראשי רשויות בדרום למאבק למנוע הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג ברמת דוד. כל מי שהשתתף במפגש חתם על אמנה שאעביר אותה אליכם.

7. אישור בקשה להקמת וועדת חקירה להרחבת תחום שיפוטה של המועצה המקומית קריית טבעון אל שטח כפר תקווה, חלק מהגן הלאומי בית שערים, יער לנדאו והשטח הכלוא בין כביש 722 לתוואי רכבת העמק.

מהנדס המועצה:
מדובר בארבעה שטחים שהמועצה המקומית קריית טבעון מבקשת להעביר משטח של מועצה אזורית עמק יזרעאל אליה. בעקרון, אנחנו רוצים שהגבולות של היישוב יהיו ברורים,
שיהיו מושתתים על דברים פיזיים כמו כבישים או תוואי שטח ברורים. בנוסף, זה מתחבר לרצון שלנו להגדיל את בית העלמין שלנו שכרגע הוא ממש בניצולת אחרונה וזאת על מנת לאפשר לתושבי טבעון להמשיך ולהיקבר בטבעון. אין כל כוונה לנצל את כל השטח הזה, כי הוא שטח מאוד גדול. חלק קטן ממנו יספק שטח קבורה להרבה מאוד שנים.
גן לאומי בית שערים הוא חלק משטח השיפוט של טבעון. גודלו של הגן הלאומי גדול מתחום שטחו בתוך שטח השיפוט שלנו והוא נמצא בעמק יזרעאל. אותה פונקציה, חלקה בעמק יזרעאל, חלקה אצלנו. הדרישה פה היא להעביר את כל בית שערים ולאחד את כל השטח אצלנו.
לגבי כפר תקווה, כפר תקווה נשען על כביש פנימי של טבעון. את השירותים שלו בחירום הוא יקבל מאיתנו. כדי להגיע אליו, חייבים לנסוע כברת דרך מאוד ארוכה בתוך התחום של טבעון. אין לו בעצם שום ממשק עם אף אחד אחר.
לגבי השטח הכלוא בין כביש 722 לתוואי רכבת העמק, הוא תחום ע"י כביש מצד אחד ונחל הקישון מצידו הדרומי. כל הצד המערבי של טבעון מוגדר על ידי נחל הקישון. השטח הזה לא מכוון לאף מועצה אזורית אחרת. אנחנו רוצים שליטה על שטח שקרוב אלינו. זה קרוב אלנו, זה משפיע עלנו ולכן כדאי שתהיה לנו שליטה עליו. אין פה כוונות לבנות ואין כוונות להסתייע
בשום הליך מהסוג הזה, לפחות לא מידית,  אלא לשמור על השטח. החובה שלנו היא לחשוב קדימה.

ראש המועצה:
לב ליבה של הבעיה זה שכשאתה מתכנן תוכנית מתאר כוללנית וזה מה שאנחנו עושים בימים אלו, בעצם אתה מתכנן על קו כחול קיים ואתה לא רשאי לחשוב מה יקרה בעוד 40 שנה, 60 שנה, זה יוצר פרובלמטיקה מאוד גדולה ביכולת לתכנן ולהותיר לך רזרבות קרקע. לועדה גיאוגרפית אתה לא יכול לגשת כל שנתיים אלא פעם בהרבה זמן ואם כבר אנחנו הולכים למהלך אז איפה החשיבה שלנו לטווח של 50 שנה, 100 שנה על עתודות הקרקע שלנו בקרית טבעון על מנת שבעתיד תהיה תכנית מתאר כוללנית אחרת בעוד 15,20,25 שנה אפשר יהיה לחשוב קדימה? מה שהנחה אותנו זה בעצם הנכדים של כולנו. איך אפשר לייצר איזשהו אופק תכנוני לדורות הבאים. ייתכנו זמנים שיהיה צורך בעוד שנים ארוכות בפיתוח באזור הזה.  הרגישות סביבתית באזור הזה ירדה בצורה מאוד משמעותית ברגע שנכנסו לשם כביש 6 , כביש 77 , הרכבת. אני חושב שתהיה שם חקלאות עוד עשרות שנים אבל אי אפשר להתעלם מדברים שקרו במועצות אזוריות ברחבי ישראל. בואו לא נהיה צבועים ונניח שכל אדמה גורלה להיות שטח ציבורי פתוח לנצח אבל למה שזו לא תהיה החלטה של הנכדים שלנו אלא של מישהו אחר? כשמשהו נמצא בשטח השיפוט שלך, יש לך יכולות שליטה על זה. בניית "בצל אורנים" פתרה בעיית דיור ל 40 או 50 שנה. זה אומר שצורך דיור מיידי לא יהיה. גם צורך לפיתוח תעשייה לא בהכרח יהיה כי אנחנו משליכים את יהבנו הרבה מאוד על הועדה הגיאוגרפית שפועלת על חלוקת הכנסות לגבי מה שקורה במפרץ. גם חברי ההנהלה חושבים כמוני.

יהודה אסור:
אני מבקש ממך להוריד את הנושא הזה מסדר היום משום שאתה טענת בדיונים שהיו לנו סביב התקציב שאתה לא רוצה להשאיר כל מיני הפתעות או מכשולים לראש המועצה הבא
ואתה רוצה לתת לו להחליט. ראוי שניתן לראש המועצה הבא להחליט איפה הוא רוצה לבנות את השכונה הבאה או איפה הוא רוצה להקים את הנכס המניב.

ראש המועצה:
אני לא אסיר את זה מסדר היום. אני לא רואה מה זה קשור לראש המועצה הבא. מדובר פה על עשרות שנים קדימה. כל הסוגייה שעומדת על הפרק היא האם אנחנו רוצים לפנות לשר הפנים ולבקש שהשטח הזה יהיה בשטח השיפוט שלנו.

יהודה אסור:
הטיעונים שאתה מעלה בדרישה לשטח הם על נכס מניב ובנייה. טיעונים אלה, גם אם יקרו בעוד X  בשנים, כשיבוא ראש מועצה אחריך וירצה לבנות, תבוא הועדה ותגיד לו שהוא קיבל שטח וקודם כל עליו לנצל את השטח שקיבל. לכן אתה מהווה מכשלה לראש המועצה הבא אם יש לו רעיונות אחרים לגמרי.

ראש המועצה:
יש רציפות שלטונית ויש תכנית מתאר כוללנית והוא יהיה כפוף לה. יש ניתוח גם כלכלי, גם דמוגרפי מאוד מסודר בכל מה שקשור במגמות ההתפתחות של קריית טבעון.

יהודה אסור:
הנושא הזה של בנייה בשטח המדובר, נוגד את כל מה שעשית היום. אתה פועל נגד נתב"ג 2 באזור שלנו ויכול להיות שהוא כן יוקם כאן בעוד עשור ואז מה? נבנה להם פה 1,000 יחידות דיור?

ראש המועצה:
יש מספר אספקטים בכך ששטח שיפוט נמצא בחזקתך. אספקטים מאוד חשובים. זה לא מקרי שנסעתי מספר פעמים וישבתי עם השר אלי ישי והצלחתי להותיר חצי מגבעת קושט אצלנו כי הבאפר הזה מאוד משמעותי מול תפיסה קהילתית של חיים חקלאיים שמעורבים בחיים אורבניים. זה לא מקרי גם שמועצה מקומית בסמת טבעון קיבלה את העמדה הזאת. זו דוגמה יפה כי זה שטח שאתה שולט על מה שקורה בו ואי אפשר לעשות דבר מבלי שזה יעבור אותך. נכון שיש תכנית ברמ"י שנקראת דרום טבעון, של 800 יחידות דיור, תכנית ישנה שמעלה אבק. היא לא רלוונטית לפחות ל-80 השנים הקרובות. ונכון מאוד להיות שאם חס וחלילה יהיה פה נתב"ג 2 התכנית תהיה רלוונטית אבל עדיין זה השטח שלך. כל מה שאני אומר זה ששטח נמצא אצלך, יש לך את היכולות להחליט מה לעשות איתו וזכותך להחליט שתהיה שם חקלאות לנצח. זה בסדר אבל זו החלטה של היישוב שלך.

שרה גרינצוייג:
למה לשים את השכונה הזאת בנימוקים לבקשת השטח?

ראש המועצה:
משום שאתה לא יכול ולהגיד שאתה סתם רוצה רזרבות פיתוח. אתה צריך להגיד את האמת. והאמת היא שבטווח של חשיבה חזונית ל-50, 100 שנה , אני רואה שאחת הבעיות בישראל זה שלא חושבים מספיק קדימה. כל משבר הדיור הוא תוצאה של אי חשיבה קדימה.

יהודה אסור:
כשאני אצא ממרפסת ביתי, אני אצטרך לראות 1,000 יחידות דיור.

ראש המועצה:
אין סיכוי בעולם שאתה תראה את הפרויקט הזה. הפרויקט הזה הוא לא על הפרק, הוא יהיה רלוונטי אולי בעוד 80 שנה אז אין לי מה לדבר עליו. אני חושב שהיישוב הזה צריך עתודות קרקע.

יהודה אסור:
אתה אמרת שאתה צריך לבוא עם נימוקים רציניים לועדה ואחד הנימוקים הרציניים זו הבנייה. ולכן בעוד 30 שנה שתוציא שטח לבנייה, יגידו לך תבנה קודם כל פה, הקצנו לך שטח לבנייה. כמו שעשו לך בפרוייקט צל אורנים. ביקשת 350 דונם ועוד 170 לנכס מניב, קיבלת 290 דונם לבנייה ונכס מניב לא קיבלת. עמק יזרעאל לא יבנו פה, זו הערכה שלי כי אם עמק יזרעאל רוצה לעשות הרחבה, היא תעשה זאת ליישוב קרוב- לתמרת, לגבעת אלה. אם היא
רוצה לבנות יישוב חדש, היא תבנה כמו שהיא בנתה בזמנו את תמרת ואת גבעת אלה בשטח שהוא ברצף על המפה ולא פה שאין רצף טריטוריאלי. מי בונה יישוב חדש על קו כחול?

ראש המועצה:
יש פה התחלה של תהליך ואני מאוד מקווה שהשר יקבל את עמדתנו ויפתח דיון ואז תבואו כולכם לועדה הגיאוגרפית ותשמיעו את קולכם. אנחנו בדמוקרטיה. אני נותן לכם את ההזדמנות להחליט על החיים שלנו ואתם רוצים שאחרים יחליטו.

יהודה אסור:
אמרת שזה לא בשליטתך, הועדה תאשר לך פה 1,000 יחידות וזה גם לא יהיה בשליטתך.
אתה לא רואה בזה בעיה, אנחנו רואים בזה בעיה. כמה זמן לקח מרגע הבקשה לשטחים של צל אורנים עד היום?

ראש המועצה:
חמש שנים. אתם מתעלמים מזה שהתכנון של השכונה התחיל בשנת 1999 וראש רשות שלא רצה, לא קידם את זה.

יהודה אסור:
אני באופן אישי חושב שנכס מניב, לא מתאים באזור הזה. ואם יהיה כאן ראש מועצה שיחליט שהוא רוצה לעשות כאן משהו אחר, הוא תפוס וכלוא על השטח הזה. לא יתנו לו שטח אחר לפני שהוא מנצל את השטח הזה. לגבי נכס מניב, היו לך 9.5 שנים להביא תוצאות ולתכנן ולא תכננת ולא עשית.

ראש המועצה:
לא נכון.

יהודה אסור:
אני רק רוצה לסיום להקריא לך מתוך החזון של קריית טבעון: "יישוב בעל צביון כפרי הנהנה מתבניות הנוף הייחודיות בו ובסביבתו בהן יערות האלונים..." וכו' וכו' זו אחת התבניות האחרונות שנשארו לנו.

דודו מסיקה:
אני לא פוחד מראש המועצה הבא שתוקע את האזור הזה. אני פוחד מראש המועצה הבא שרוצה ליישב את המקום הזה. לכן, אם אני מגיש בקשה, אני צריך להגיש אותה עם דברים אחרים. אני לא רוצה שתופיע בה בנייה ולא מרכזים תעסוקתיים כאלה או אחרים. שום
בנייה משום סוג שהוא. אני מוכן לחשוב על סיפוח ועל זה שאני שולט בזה אבל אני רוצה לשלוט בזה ולבקש את הבקשה שלי בהתאם. אני רוצה לשלוט בזה כפי שאני רוצה לשלוט בזה. אתה כותב בפנייה שאתה רוצה את זה לשטחי תעסוקה זה לא בשום הלימות למה שיהודה הקריא כרגע ולא בשום הלימות לאותה הקריה שאני באתי לגור בה.

ראש המועצה:
השטח שאנחנו מדברים עליו, גודלו כ- 3,000 דונם. מי שחושב שיקום שם אזור תעסוקה של יותר מ-100, 200 דונם אם יקום, לא יודע מה הוא שח. 80%-90% מהשטח תמיד יהיה לחקלאות.

דודו מסיקה:
בקשר לחוות המכלים, יש לנו חולה רעה בתוך היישוב. אתה רוצה לעשות מרכז תעסוקה? הנה לך.

ראש המועצה:
חוות המכלים היא גוף שאנחנו לא יכולים לנקוב באופן מדוייק בזמן, מתי הוא יעזוב. הייעוד הוא בעייתי משום שחוות המכלים היא לא בהכרח מתאימה לתעסוקה משום שהיא מוקפת בשכונות מגורים. אני חושב שהפתרון הטוב ביותר הוא חלוקת הכנסות של המטרופולין ובנוסף אנחנו מנסים ללכת על אזור תעסוקה משותף ולא משותף עם מועצה אזורית זבולון.

שרה גרינצוייג:
איך אתה יכול לגשת לשטחים של מושב זיד שאלה הם אנשים שלא רוצים להיות אצלך? איך אתה יכול להגיד להם שאתה רוצה לספח את השטח שלהם?

ראש המועצה:
יכול להיות שבאיזשהו שיח אפשר להחריג את המושב. הדבר המרכזי בבקשה מבחינתנו זה ה- 2,700 דונמים הללו.

נאוה סבר:
אתם נימקתם את הבקשה לועדת הגבולות בצורך בהקמת שכונת מגורים של 1,000 יחידות דיור ואזור תעסוקה מאחר ולטבעון אין לא זה ולא זה. זאת אומרת שלזה נדרש השטח? כל השטח?

ראש המועצה:
כן. התפיסה של טבעון היא צביון כפרי וגדילה מידתית. יש פה פרדוקס. מצד אחד אתה רוצה לא לגדול ומצד שני הקונספט של המדינה שאומר- אם לא תגדל, תמות. כי אין לך חלף היטל השבחה ואין לך היטל השבחה.

נאוה סבר:
לגבי השטח של כפר תקוה, רוב השטח הוא שדות וחלק קטן בנוי. על איזה שטח אתם מדברים? מה אתם רוצים שיהיה איפה? לגבי בית שערים, למה אתם מתכוונים? גם לגבי יער לנדאו , בחלקו אתם רוצים להקים שכונת מגורים? הדברים לא ברורים. אתם בעצמכם כותבים במכתב הבקשה שהשטח נדרש להקמת מגורים ותעסוקה כלומר, אם הבקשה תאושר, תגיע אחר כך תכנית כלשהי ואנחנו לא נוכל להתנגד כי יגידו לנו שאנחנו ביקשנו ועתה עלינו לבצע. זה יכול להיות בעוד חמש שנים וזה יכול להיות בעוד 80 שנה ולי זה לא משנה. הריאה הירוקה הזו זה המקום היחיד שנותר לתושבי קריית חרושת, קריית עמל ואלרואי כשטח פתוח. אתה בעצמך כתבת שטבעון הופכת לאי מוקף כבישים, תשתיות,
רכבות, נקווה שלא שדה תעופה. למעשה זה השטח היחיד הפתוח שנשאר לנו, תושבי המקום. אני עברתי לגור במקום הזה בגלל הנוף הזה. אתה הזכרת את הנושא של צדק חלוקתי. אנחנו דורשים את הצדק החלוקתי שלנו. אנחנו רוצים את השטח הזה פתוח ולא שיהפכו לנו עכשיו את השטח הזה לשכונת מגורים צפופה ואזור תעשייה. הזכרת גם את הרגישות הסביבתית שהיא פוחתת. מאחר
ואנחנו הולכים ונסגרים על ידי רשת של כבישים ותשתיות, זה אחד האזורים החשובים ביותר שנשאר כבית גידול ואזור מחייה לבעלי חיים ומסדרון אקולוגי ארצי ולכן הערכיות האקולוגית של השטח גבוהה מאוד והרגישות שלו לפיתוח גבוהה מאוד. ציינת שאם השטח יעבור אלינו, אנחנו נדע טוב יותר להגן עליו. אם השטח יעבור אלינו בנימוק שאנחנו רוצים אותו כאזור תעשייה, יגידו לך, רצית אזור תעסוקה? בבקשה. לדוגמא, ההתנגדות שלנו להקמת תחנת כח בשדות מושב שדה יעקב הגובלים בקרית חרושת, התנגדות שהצליחה מאחר והשטח לא שלנו. אם השטח היה מועבר לטבעון מנימוק שהוא נדרש כאזור תעשייה, ההתנגדות לא היתה מתקבלת ותחנת הכח היתה מוקמת. יש פה רצון משותף ואינטרס משותף לכולנו. מצד אחד לשמור על השטחים הפתוחים ומצד שני לדאוג לעתיד הכלכלי ולחוזק הכלכלי של טבעון. אפשר לשלב את זה ולחזור להצעה המקורית ששמוליק העלה ב
זמנו של העברת מתחמים מבונים בלבד של אורנים מול מועצה אזורית זבולון והאזור המבונה בלבד של כפר תקוה, נדרוש אותו ממועצה אזורית יזרעאל ולהשאיר את השטחים הפתוחים, פתוחים לטובת התושבים שלנו, אנחנו שגרים שם. במקביל, לדאוג לפתרונות תעסוקה נוספים כמו שיהודה כבר ציין. ישנם אזורי תעסוקה ביישוב שאינם מנוצלים או מנוצלים חלקית וישנם אזורים לתעסוקה זעירה שתשתלב במרקם הקיים. פתרון נוסף אפשרי
הוא שותפות באזורי תעסוקה אזוריים ולכיוון הזה כולנו צריכים לחתור.

אייל פרדיס:
אני חושב שהדיון פה אסטרטגי. הוא מדבר על מה שיקרה בעתיד. תהיה פה התרחבות. לומר כרגע שיקימו פה ויקימו פה, זה סוג של הפחדה ולעומת זאת לראות את התקווה ואת
ההזדמנות בזה שהמצוקה הכי גדולה של טבעון זה עתודות קרקע, זה שיתנו מרחב מחייה למקבלי ההחלטות בעתיד. שיחליטו הם בהתאם לנסיבות של אותה תקופה, בהתאם לצרכים של אותה תקופה, בהתאם לתרבות של אותה תקופה. מתחילת הקדנציה אני מזהה פה מאבק סביב השולחן הזה בין כביכול ראש המועצה העירוני, איש הבטון ומי ששומרים על הטבע. וזה ממש לא נכון. המבחן האמיתי הוא לא מי יבנה יותר או מי ישמור יותר על הטבע, המבחן הוא איך משלבים ביניהם. אני רואה פה דבר יפה, איש שנלחם על עקרונותיו, ערכיו, תכנית שהיא בנויה לעוד עשרות שנים. הוא לא יראה מזה כלום אבל הוא מאמין בזה והוא מביא את זה לפה ולוקח סיכון שזה יתקבל או לא יתקבל ועל זה דודי, אני באמת מעריך אותך.

שמוליק שמחון:
ההצעה לסדר שלי היתה ברורה ופשוטה היא דיברה על דרישה ממשרד הפנים הקמת ועדת גבולות בין טבעון והמועצה האזורית עמק יזרעאל ובה דרישה להעביר לקריית טבעון את השטחים הנ"ל: מתחם כפר תקוה, מתחם משפחת זייד ומתחם בית שערים. ובנוסף, מועצת טבעון תדרוש הקמת ועדת גבולות בין טבעון והמועצה האזורית זבולון ובה היא תדרוש להחזיר לקריית טבעון את שטח המתחם של סמינר אורנים. ההצעה שלי לא דיברה על קילומטרים וכמה שטח בדיוק, היא דיברה על אזורים. אותה הצעה עברה פה אחד. נאוה, גם את תמכת בה. הפן הכלכלי מאוד חשוב אבל גם ההיבט של רצף יישובי וזה מאוד חיוני ויחזק את היישוב. גם אלון נבות בזמנו אמר שמתחם בית זייד צריך להיות בתוך טבעון.
לגבי גבעת קושט, היא היתה מיועדת לאזור תעסוקה משותף של קריית טבעון ובסמת טבעון ולאחר תקופה מסויימת, הבינו שהמקום הזה כנראה לא מתאים להיות אזור תעסוקה ומועצת בסמת טבעון הגישה בג"ץ נגד טבעון לדרישת השטח לטובתה. תוכנית המתאר דיברה על איזושהי עסקת חבילה בין טבעון, רמת ישי ובסמת טבעון. טבעון תיתן את השטח בגבעת קושט לבסמת, רמת ישי תיתן את השטח לאזור התעסוקה ובסמת טבעון בגלל שהוא בסוציואקונומי נמוך ויישוב של המגזר הוא מקבל תקציבים גדולים, הוא יביא את הכסף לבניית השטח של אזור התעשייה ברמת ישי. כשההצעה הזו עלתה כאן בשולחן, היחיד
שהתנגד היה דודי אריאלי. אני וברוך כהנא נמנענו. ועדת הגבולות החליטה נגדנו. הגענו להבנות עם ראש המועצה והשיח'ים של בסמת ומשרד הפנים, שהחצי שצופה לטבעון יישאר בתחום השיפוט שלנו תמורתו נתנו את השטח של מטע הזיתים שליד החטיבה ועוד מתחם של משפחה שגרה מתחת לרמת טבעון שהייתה בשטח שיפוט שלנו.
לגבי כביש 762 הוא כביש שאמור לעבור על הגבעה. לאורך כל הדרך רוצים את הכביש הזה ומוכנים שהוא יהיה כולל דודי ואלון נבות אבל מי שתקע אותו לצערנו זה מועצה אזורית יזרעאל שהיא נלחמה כדי להגן על היישובים שלה – אלוני אבא ובית לחם הגלילית. המאבק היום רק מתחיל, תהיה ועדת גבולות, יהיו דיונים, זה יימשך שנים. אנחנו צריכים לדאוג שהשטח יהיה שלנו, כך אנחנו נחליט מה אנחנו רוצים.

נאוה סבר:
בישיבה הקודמת, בהצעה לסדר ששלחת שמוליק, ציינת 4 מתחמים סמוכים לטבעון: מתחם כפר תקוה, מתחם בית שערים, מתחם בית זייד ומתחם אורנים. מתחמים בנויים. בישיבה עצמה שמוליק, שינית את דבריך והצעת לספח את אדמות זיד. אני התייחסתי בדבריי בישיבה אך ורק למתחמים הבנויים כפי שהקראת – מתחם אורנים, כפר תקוה ובית שערים. לא התייחסתי במילה אחת לאדמות זייד. וכבר אז היתה לי תחושה שמשהו לא בסדר אז או שהולכת אותנו שולל כשפתאום דיברת על אדמות זייד ויכול להיות שהייתי צריכה אז להימנע כשלא ברור לי על מה אני מצביעה. לכן, בהצעה לסדר שהעלית באחת הישיבות האחרונות, לא הצבעתי בעד בדיוק מהסיבה הזו. ביקשתי ממך לדייק את ההצעה. לא הסכמת. לכן אני נמנעתי. גם כאן הייתי צריכה להימנע כי לא דייקת בדברים שלך. אני בהחלט דיברתי על ראייה עתידית ועדיין יש בטבעון מתחמים שניתן לבנות בהם, בנייה שמשתלבת במרקם היישובי. עדיין יש אזורי תעסוקה שאפשר לפתח אותם ויש פתרונות תעסוקה גם מחוץ ליישוב שאנחנו צריכים להילחם עליהם. הכיוון הזה שאתם מציגים פה- עתודת קרקע, יש לנו עתודת קרקע סמוכה לרמת טבעון, בגבעת קושט, למה לא מפתחים אותה? לא. אנחנו נפתח עכשיו מגורים צפופים ואזור תעסוקה בדרום טבעון שממילא יש בה את חוות המיכלים והשכונה החדשה והצפופה- בצל אורנים, שכונה בעלת אופי עירוני לחלוטין. עכשיו אתם מבקשים לספח עוד שטחים בדרום טבעון לצורך בניית עוד שכונות צפופות ואזור תעסוקה. תהליך שיהפוך בעצם את היישוב הזה לשני יישובים: צפון טבעון, קריה בצל אלונים, יישוב כפרי עשיר ונחמד לעומת הדרום- יישוב עני, צפוף ומתועש. אם כך בואו ניפרד לשני יישובים וכל אחד ילך לדרכו.

צביקה אקרמן:
יש לטבעון את כל הואדיות ואת כל השטח מסביב עד כביש 75 , כולו ירוק. אי אפשר לגעת בהם. שמורות טבע. כשרצינו להרחיב את רחוב הגפן בשני ס"מ, חסמו אותנו ואמרו שאי אפשר. אני אומר, שכשהשטח שלך, אתה תקבע את גורלך.

יהודה אסור:
טרם היותי חבר מליאה, ישבתי גם בישיבות במשך שלוש שנים וחצי. את הישיבה הזו אני גם זוכר. נאוה גם נגעה בזה. דיברו על השטחים המיושבים. כל השטחים החקלאים הפתוחים, לא דובר בהם. אני רוצה להקריא מאותו פרוטוקול, כדי שנבין למה אלון גם הצביע בעד.
" אלון נבות – מר אריאלי, מה שקובע בשולחן זה, זה תוצאות. אין לך תוצאות.
ראש המועצה- יש לנו מערכת חינוך נפלאה, מתנ"ס מתאים ויש לי קאנטרי שכשלת להקים אותו. אתה כשלון, אני הצלחה וזה ההבדל". אז פלא שאלון הצביע נגד? הרי דיברנו על זה שהבעיה הגדולה זה כסף. ברור שאם בונים שכונה של 500 או 1,000 יחידות דיור, כסף לא
יהיה. יהיה רק גרעון, זה ברור. וכדי לייצר כסף, יש הרבה פתרונות יצירתיים עם חשיבה מחוץ לקופסה שלא נעשתה. מי שיבוא אחריך, יצטרך לחשוב בכיוונים האלו כי ניתן ואפשר. כדאי שאתה תהיה תלוי עצמך, לא תלוי מדינה ולא תלוי חיפה ולא תלוי בז"ן ולא תלוי אף אחד.

ראש המועצה:
אני אגיד לך בתמצית, בהשלמה למה ששמוליק סיפר, שמר נבות היקר, למרות הצבעת מליאה, ניסה בכל כוחו לקדם את ההסכם בין שלושת הרשויות ורמת ישי חזרה בה. ללמדך שזה הרבה הרבה יותר קשה. הנסיון להקים אזורי תעסוקה זה משהו מאוד מאוד בעייתי.

מתקיימת הצבעה:
בעד {7} – ראש המועצה, אייל פרדיס, שחר דבי, שחר לשם, צביקה אקרמן, דוד חורש, שמוליק שמחון.
נגד {6} – חנן זיסו, יהודה אסור, נאוה סבר, שרה גרינצוייג, דודו מסיקה, חן וייסמן.

הישיבה נסגרת בפני האורחים.

8. אישור עבודה נוספת.

מנכ"ל המועצה:
ישנן 3 בקשות לעבודה נוספת. אחת מה אני מבקש לאשר. את האחרות אנחנו מתבקשים לא לאשר.
הבקשה הראשונה- אני מבקש לאשר לח.ע. עובד בתברואה. הוא מבקש לעבוד עם אחיו שעובד בשיפוצים, לעזור לו בסופי שבוע. יש המלצה של מנהלו הישיר.

מתקיימת הצבעה:
אושר פה אחד. 

מנכ"ל המועצה:
ש.ב.ה. , עובד בגינון וביקש עבודה נוספת. לאור בעיה שהייתה איתו בהתנהגותו,  לפני כחצי שנה, הוא הובא לבית הדין למשמעת ויצא ננזף עם איום. אנחנו דוחים את בקשתו לעת הזו.

מתקיימת הצבעה בעד עמדת המנכ"ל:
אושר פה אחד.

מנכ"ל המועצה:
ט.ל. , עובד תברואה, ביקש עבודה נוספת. הומלץ לא לאשר לו בשל היעדרויות רבות מאוד מהעבודה.

מתקיימת הצבעה בעד עמדת המנכ"ל:
אושר פה אחד.

הישיבה ננעלה ב- 21:50

ראש המועצה דוד אריאלי ________________                                             
מנכ"ל המועצה יאיר אודם _______________

הדפסשלח לחבר
נגישות באינטרנט דלג על בר תחתון
בר תחתון
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד