דלג על בר עליון בראש הדף
בר עליון בראש הדף
רשת המתנ"סים קרית טבעון
  • ביה"ס לקרמיקה
  • מתנדבים
  • עמיתים
  • מרכז ענפים
  • תרבות
  • קהילה וחברה
  • דרמה
  • ביה"ס למחול
  • קונסרבטוריון
  • נוער
  • ספורט
  • גיל הזהב
  • הגיל הרך

על הדרך - היכרות עם קהילת יוצאי אתיופיה

20/12/2015
על הדרך - היכרות עם קהילת יוצאי אתיופיה

במפגש מרתק, סיפר מר רחמים (מהרי) מלכו, את סיפורו האישי כעולה מאתיופיה ועל השתלבותו בישראל. סיפור שחייבים לשמוע. 

 

במסגרת פרוייקט ייחודי של החברה למתנ"סים, במסגרתו נפגשים יוצאי אתיופיה עם קבוצת אנשים מכלל החברה הישראלית ומספרים את סיפורם האישי, אירחה משפחת פלג  מטבעון את מר רחמים (מהרי) מלכו שסיפר את סיפורו האישי. משפחת פלג, התנדבה בשמחה, לפתוח את שערי ביתה ולארח את המפגש המיוחד הזה בהובלת אגף הקהילה של רשת המתנ"סים קרית טבעון, הבית החמים היה עמוס בכל טוב, הכנסת האורחים הלבבית והאוירה הנעימה תרמו רבות לתחושה הקהילתית והחגיגית שהרגישו המשתתפים שבאו לשמוע את סיפורו של רחמים.  

  

רחמים מלכו, יליד גונדר, מתגורר כיום בחיפה, נשוי ואב לשישה ילדים, איש חינוך, בעברו היה מפקח על החינוך הפנימייתי. 

 

רחמים סיפר בצורה מרגשת כיצד הכיסופים לירושלים היו חלק מהאוירה בעיר הולדתו. כיצד האנשים דיברו הרבה על רצונם להגיע לישראל והחלו שמועות על יציאתם של בני העדה למסע לארץ. רחמים, מהרי בשמו האמהרי, מתאר את עצמו כילד שובב, מספר שכאשר רצו להעניש ילד בתקופה זו היו מאיימים עליו שאם לא יישפר את התנהגותו לא יעלה לירושלים.  

 

אחיו של רחמים יצא למסע לישראל לפניו ולאחר מספר חודשים יצא רחמים בעיקבותיו. לגמרי לבדו , בגיל 12, בשנת 1984, בחר רחמים מתוך אהבה גדולה ורצון להגיע לירושלים להצטרף למשפחה גדולה ואמידה שיצאה למסע ולהפרד מבני משפחתו. רחמים שעלה ב"מבצע משה" בחר שלא לפרט הרבה לגבי הדרך עצמה, הוא ציין שהמסע בשלב הראשון כלל שלושה שבועות של מסע רגלי, כ 20 ק"מ בכל יממה, ההליכה ברובה הייתה בשעות הלילה עד ההגעה לסודן. בשלב מסויים נפגש עם אחיו ובהמשך עלה איתו לישראל. 

 

שני דברים שרחמים בחר לפרט לגביהם ולהדגישם, ההשתלבות בפנימיות בארץ ותחושת אובדן הילדות. 

רחמים הרגיש שעליו להתמודד עם כל קשיי הקליטה בעצמו, ללא תמיכה של בני משפחה, ללא ליווי ומתן מידע של קרובים, ללא קשרים שאנו כישראלים כל כך מכירים בערכם. את אובדן ילדותו הוא מציין בהקשר הוא התייחסו אליו הוריו שעלו לארץ 5 שנים אחריו וראו במעשה עליתו צעד של בגרות, ומכאן כל ההתיחסות שלהם כלפיו שהפכה אותו לבוגר בעל כורחו. 

 

לאחר שסיים לספר את סיפורו האישי, התייחס רחמים לסוגיות הקשורות לחיי העולים מאתיופיה כיום. 

לדבריו רוב חברי הקהילה מצליחים להשתלב בישראל אך עדיין קיימת תקרת זכוכית המונעת מהם להתקדם לתפקידים בכירים. כמו כן, חוסר הידע לגבי מנהגיהם של חברי העדה גורם לאי הבנות בהתנהלות היומיומית מולם.  

 

" לאורך השנים נפגשתי עם יוצאי הקהילה בהזדמנויות שונות ולאט לאט, למדתי על המנהגים של העדה, הקשבתי למוסר ההשכל של הפתגמים הנפלאים שקיימים בשיח היומיומי " מסכמת יעל רום, שהשתתפה במפגש " לכן, שמחתי מאוד לקבל את ההזמנה לביתם של משפחת פלג, שארחה את מר רחמים (מהרי) מלכו שיספר את סיפורו. לפעמים העזרה שלנו יכולה להתבטא רק בעצם השינוי התפיסתי שלנו את הקהילה האתיופית, בעזרת הלימוד של המנהגים והנורמות המקובלים בחברה והרצון להכיר ולהתקרב" 

 

לקראת סיום המפגש שארגן אגף הקהילה של רשת המתנ"סים קרית טבעון, ביקשו המשתתפים להודות לרחמים על החוויה וסיפרו כל אחד את נקודת החיבור שלו לעדה האתיופית.  

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות על פעילויות קהילתיות בטבעון

לוגו אתר נגיש החברה למתנ"סים המועצה המקומית קרית טבעון דלג על בר תחתון
בר תחתון
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד