דלג על בר עליון בראש הדף
בר עליון בראש הדף
רשת המתנ"סים קרית טבעון
  • ביה"ס לקרמיקה
  • מתנדבים
  • עמיתים
  • מרכז ענפים
  • תרבות
  • קהילה וחברה
  • דרמה
  • ביה"ס למחול
  • קונסרבטוריון
  • נוער
  • ספורט
  • גיל הזהב
  • הגיל הרך

הכל על תערוכת איק-בנו-ארצה

13/05/2014
הכל על תערוכת איק-בנו-ארצה

נפתחה תערוכת איק-בנו-ארצה בגלריית האמנים במתנ"ס טבעון בהשתתפות עשרות מוזמנים ודוד אריאלי - ראש מועצת קרית טבעון.

 

אמנות עיצוב סידורי פרחים לפינה מיוחדת בבית התפתחה ביפן תחת השם איקבנה. הפרחים והכלים שבהם סודרו יצרו  מכלול סביבתי שבו איזון צבעוני, צורני וחומרי מאורגנים בהרמוניה מתוחה המשקפת את הטבע ואת פילוסופיית הזן. התערוכה החדשה בגלריה שואפת לבדוק את אפשרות התאמת תפיסה זו למציאות הישראלית הנתונה להשפעות מקומיות וגלובליות המאיימות על הסביבה ובו בעת מציעות יחסים חדשים בקשר בין האדם לטבע.

 

מסורת האיקבנה מכילה אוצר בלום של אפשרויות לייצוג אלמנטים מנוגדים . יש בתערוכה עבודות שמתייחסות ל"מיתוסים" מכוננים בתרבות הישראלית אשר תוך כדי ייצוג או פירוק האלמנטים המרכיבים את המיתוס מציבות סתירה חזותית ורעיונית לפני הצופה . התוצאה מפריכה את אמתותם ה"נצחית".

 

התערוכה הקבוצית המוצגת בגלרייה, בהשתתפות 14 אמנים שונים ומגוונים, מציגה אובייקטים המוצבים בחלל ומייצרים "מקום" דינאמי שמנסה לנסח את עבודת האמנות כמראה, כמשקפת וחוקרת הלכי הרוח, כפועלת מחוץ למסחריות מעצם נוכחותה בהקשר המקומי הקהילתי, הדיאלוגי וההטרוגני.

ה"מקום" הופך בתערוכה לאישי, פרטי וקרוב. הוא לא נתון ספציפי, שאפשר לתת לו נקודת ציון, שאפשר לבוא וללכת ממנו, לשבת אצלו ולתחום אותו. אלא הוא מרחב היסטורי, תרבותי, רגשי שמכיל את הגיאוגרפיה ואת הביוגרפיה של האמנים. רוח ה"מקום" שמאתגרת את תפיסת הטבע כיפה וירוק לעד, כקם לתחיה על אף פגיעות, כמשאב בלתי מתכלה מופיעה במספר עבודות באופן של היעדרות ,צחיחות, יובש , חלודה וסדקים.זו כוללת גם את מופע הקוצים בתערוכה (הראוי לדיון יותר ארוך), שבו ההקשר בין הקוץ כמייצג מקומיות, ארעיות , סבל פיזי ונפשי מלווה אותנו מאז צליבתו של ישו ואולי אפילו לפני כן.

 

מסורת האיקבנה שעוסקת ב"החייאת" פרחים שנקטפו מאפשרת לנו לראות מבעד לנושאים הכואבים את האהבה ל"מקום" העולה מתוך עבודות האמנות.

 

המציגים בתערוכה:

 

שרה הקרט  "לחץ פיזי מתון" 2014  -  העבודה כוללת מספר פריטים  המבטאים תהליך,  אלו קערות שבתחילתן היו שוות בגודלן, אולם כל אחת מהן עוברת שינוי (בלשון הקרמיקאים -  ( alteringעל ידי חיתוכים שגורמים להתכווצות הצטמקות ושינוי אופיו של הכלי.  העבודה היא מטפורה לקורות האדם העומד בלחצים ובמתחים של החיים בחברה המודרנית  של ימינו

שי אבידן- סדיקה.שלושת האובייקטים מייצגים הרמוניה מטעה הסדוקה ומתוחה בתוך תוכה, מה שהיה כלי יציב ובטוח עבר זעזוע פנימי שקרע בו חלקים. העבודה מעוררת מבט לפער שבין רצוי למצוי, כמטאפורהלמקום/חברה שמתפקידם להכיל את הפרטים אך נכשלת ואלו הופכים ל"כלי" שבור שהולך ומתפוגג, נסדק ונשבר בפנימיותו.

 

דליה ברקי– המלך הוא עירום

המלך עירום אמרתי

על חלקת עורו שרידי כתב סתרים

זיכרון הפטוניה ולוע הארי

גלגלתי את חצאית האביב

קיפלתי לארבע את שמלת הכלולות

במשך כשלוש שנים תיעדתי את עטור גזע עץ הדקל על ידי גנני העיר חיפה בצומת קניון חיפה. בין העונות סרגתי לדקלים פרחים מרצועות שקיות ניילון מעטה זמני לעונת המעבר.

 

שרי מנולה שטמפלר- יהיה בסדר- עבודה המתפקדת  כְּ מַ רְ אָה אל פני המתבונן הישראלי הנטועַ בתרבות הנעה בקיצוניות בין אהבת הטבע, לבניה מהירה,בין דת האדמה לחומה ומגדל, בין אחיזה בקרקע לבניית גדרות הפרדה.הבניה היבילה כהד של 'היהודי הנודד' הנישא אל תוך חייו של העברי המתנחל באדמת 'מולדת'.

 

אילן בק– אי -רוני - העבודה עוסקת בהתבוננות ביקורתית על היחס האקולוגי שלנו כחברה לטבע, ההשתלטות על האזורים הטבעיים מצמצמת אותם לכדי איים של שמורות טבע במרחב שהופך ליותר ויותר אורבני ,בנוי ומתועש.

 

אסתי קולטון - שמים, ארץ ובני אדם... - שמים, ארץ ובני אדם הם אחד החיבורים בין האיקבנה ונשמת החלוציות שהחלה להקים את מדינת ישראל ויישוביה. אנשים עם חזון שהחלו לבנות ולהבנות בארץ ישראל. תוכן זה אשר מתגלם בהדפסים בצורניות, בצבע ובטכניקה משולב עם עקרונותהיופי ומשמעות הקווים, אסימטריה והרמוניה , הטבע בהיבטיו, ובעיקר הזמניותשבבסיס האיקבנה.

 

עדה טרקל-ערכות מודולריות, בהשראת גני הזן היבשים, למדיטציה ולהתייחדות - העבודה מציגה מטאפורה לממשק שבין פילוסופית הזן היפנית למציאות הישראלית ומעלה זווית ראיה אישית - ערכית ופסיכולוגית - פוליטית. הבחירה בשפה אומנותית מופשטת, מושגית  מייצגת בחומרים ובקומפוזיציה את שזירת הפרחים היפנית- ה"איקבנה" ואת גני הזן היפניים ובעיקר "גני הזן היבשים"שנועדו למדיטציה ולשיקוף פילוסופית הזן . כמו במסורת זו, הרואה בקוסמוס ובמיקרו-קוסמוס מאבק אין סופי בין שני כוחות מנוגדים- כוח כאוטי הרסני וכוח בורא כך בעבודה השילוב בין החומרים והיחסים ביניהםיוצרים איזון שברירי וגם "ניצני תקווה" להתחלה חדשה..

 

זיוה טלטש– גנים נטושים - האובייקטים העומדים זה לצד זה מייצגים חתך של פיסת קרקע המכילה שכבות גאולוגיות וצמחייה, המיכל הופך לאיטו לאותה פיסת קרקע שפנייה מעט יבשים, מדבריים הצמאים לכתמי צבע כגנים נטושים.

 

עדנה פישר- קיץ ישראלי - הקערות שאני יוצרת הן עולם זעיר, סגור כבועה. פס הזהב המעטר אותן ספק מרכך, ספק מתגרה בתוכן של הקערות ומעלה אותן לדרגת אלגוריה. העבודות מייצגות חיבור וניגוד של שתי התרבויות הנרמזות בשם התערוכה. המינימליזם, הדיוק הצורני וצחות החומר הם הצד היפני, לעומתו, התוכן מדבר על המציאות הישראלית הקשה, חסרת החמלה.אובייקט אחד מייצג מציאות של הטבע הנוקשה והצורב בארצנו "ארץ הבחירה", האובייקט השני מייצג מציאות שכפינו על הטבע ביד בוטה ובלתי מתפשרת.

 

מיכל קלסובסקי- ללא כותרת - בעבודות המוצגות אני משתמשת באייקונים תרבותיים, הצרובים בתודעה התרבותית שלנו, כחומר גלם. הפרוק, ההרכבה מחדש באופנים חדשים, והערבוב הצורניים משנים את תפקידיאברי האייקון ומחדדים את משמעותו, את יחסו לתרבות המקומית ואת יחסינו אליו.

 

רונית מוגל-אגרטלים - האגרטלים המוצגים מעוצבים בצורת בובות מטריושקות. מקור המטריושקות ביפן אך כיום הם סמל לעם הרוסי והן מייצגות אימא טובת לב בריאה ושמנמנה.

העבודה מעלה הרהור על המתחים שהיו מנת חלקם של החלוצות בתקופת העלייה ה-2 וה-3, על הקושי להתמודד עם הפערים בין התרבות האירופאית שהשאירו מאחור והתרבות הארץ ישראלית המתחדשת. יש בעבודה גם התייחסות לקונפליקט שקיים היום אצל האישה המודרנית, בין הרצון להיות עצמאית ועובדת ובין הרצון הטבעי להישאר בתפקוד אימהי.

 

שלמה עידן– היפה הרע והרשע - העבודות מייצגות שלושה קוצים המנוגדים בצורתם ותכונותיהם . האחד פולשני יפה בפריחתו אך רשע ואכזר בתכונותיו הקוציות . למרבה הצער הוא משמש כמקור לסם מסוכן  שאחדים נפלו קורבן . ידוע בשמו  דטורה  ממשפחת הסולניים. השני תוצר מקומי שאף הוא ידוע ברשעותו ומכונה בפי העם אייכמן ובמקומות אחרים "קוץ המוות" ,ללמדך שרשעות  אינה בהכרח תוצר מיובא. אוי לרגליים היחפות ולגלגי האופניים .שמו  "כרבולת התרנגול "ממשפחת הפרפרניים. השלישי הוא החוח המוכר היטב גם לאלה שאינם חיים בסביבה חקלאית .הוא אחד מסימני ההיכר המובהקים של הארץ . הבולטות שלו ניכרת מסוף החורף עד סוף הקיץ. היום חסרה לידו החוחית ציפור קטנה וצבעונית ששמה גזור מהחוח והיא כמעט נעלמה לגמרי מנוף ארצנו .החוח שייך למשפחת המורכבים.

 

עודד בן חפ"ר- שירת העשבים - הצילומים של צמחים הנמצאים בשלב האחרון שבין החיים למוות הם לווישל האובייקט החיבדרכו האחרונה. בתהליך העבודה אני עוקב אחריו ומצלם אותו ברגע שאני מזהה את הרגע קסום, שבו הוא הופך למשהו חדש, אחר, לפיוט דו ממדי,ביטוי אסתטי המספר לנו על מעגל החיים, על הזמניות שלו ועל המוות שבסופו.

המינימליזם בעבודותיי הוא כוח גדול וחשוב בדומהלשירת "הייקו", הצמצום והמיצוי מיצרים את העוצמה שבשיר."עלים בלי אילנות צריכים לנדוד...וכל המילים צריכות להיגמל מן הפיות, ולמצוא להן חדשים..." (יהודה עמיחי)..

 

אוצרת התערוכה - עפרה עמיקם.

 

תמונות נוספות מטקס הפתיחה

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות על תערוכות ואירועים בגלריית האמנים

לוגו אתר נגיש החברה למתנ"סים המועצה המקומית קרית טבעון דלג על בר תחתון
בר תחתון
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד